יגאל גל - B.O.T לא רק תשתיות לאומיות 1

עסקאות - B.O.T לא רק תשתיות לאומיות חלק א'

מאת יגאל גל

בשנים האחרונות החלו לתפוס תאוצה במשק הישראלי,שיתופי פעולה בין גופים ציבוריים לבין גופים פרטיים (יזמים) הקרויים בלעז P.P.P.  (Public Private Partnership  ) ,להקמת מיזמים (פרויקטים) ציבוריים, במימונם של הגופים הפרטיים המסתייעים כמובן בבנקים ומוסדות כספיים למיניהם.

הגופים הציבוריים בישראל החלו להשכיל ולהבין שהקמת מיזמים ציבוריים, מימונם, ציודם והפעלתם, טוב ורצוי שיעשו ע"י יזמים פרטיים, שיעילותם והתמחותם בהקמה, מימון והפעלה עולים על אלה של הגופים הציבוריים.

המשק הישראלי נחשף לאחרונה יותר ויותר לשיתופי פעולה בין גופים ציבוריים לגופים פרטיים ולאו דווקא לה בפרויקטים לאומיים גדולים של תשתיות, מים, חשמל, מתקני התפלה ובתי כלא, אלא גם בפרויקטים של בתי ספר, מעונות יום, מעונות לסטודנטים, חניונים וכו' מקטן ועד גדול.

שיתופי פעולה כאלו ילכו ויתהדקו ככל שתגבר מצוקת האשראי במשק,יתקיים מחסור תקציבי בקופה הציבורית,כמות התרומות תפחתנה ועוד.

קיימים מספר דרכים לשיתופי פעולה כאלה שהבולטים שבהם הינם:

א.P.F.I – Private Finance Initiative –יוזמה מימונית פרטית. היזם הפרטי מקים ומממן את הפרויקט הציבורי והתשלומים ליזם נובעים מהגוף הציבורי,מזמין העבודה ולא מהציבור המשתמש בפרויקט.

ב. B.O.T –Build Operate Transfer – הקם,  תפעל , מסור. היזם הפרטי מקים ומממן את הפרויקט הציבורי,מתפעל אותו לאורך כל תקופת הזיכיון והכנסותיו של היזם מהפרויקט נובעות בעיקרם מהציבור המשתמש בפרויקט לאורך השנים.

ג.D.B.O.T – Design Build Operate Transfer –תכנן, הקם, תפעל ומסור.היזם במקרה זה גם מתכנן את הפרויקט.

ד.B.O.O-Build , Own ,Operate . הפרויקט הציבורי מבוצע ומתופעל על קרקע פרטית ע"י גוף פרטי עבור הגוף ציבורי.

אנו נתמקד בשיתופי פעולה מסוג  B.O.T:

עפ"י רוב הדעה הרווחת הינה כשאומרים B.O.T,שמדובר בפרויקטים לאומיים גדולים של תשתיות וכבישים כגון כביש 6 , פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ות"א,מנהרות הכרמל וכו'.

הליך הוצאתם לפועל של פרויקטים כאלה הינו ארוך ומסובך ודורש הליכים תכנוניים,פינויים ופיצויים ועוד. עלויות התכנון,ביצוע והפעלה הינן אדירות,ודורשות מימון רב ולפיכך גם  "הליך סגירה פיננסית" ארוך ומייגע.

מיזמים גדולים שכאלה מתאימים ליזמים גדולים בלבד, אשר נוהגים אף לחבור זה לזה לצורך המכרז ובמידה ויזכו אף להקמה ותפעול. מובן מאליו שהם נדרשים לפנות לגורמים מממנים מתאימים לצורך כך.

אלא שמכרזים ועסקאות B.O.T מתאימים גם למיזמים ציבוריים קטנים יותר ולפיכך מתאימים לגופים פרטיים רבים יותר.

 רשויות מקומיות יכולות לפרסם ולבצע מכרזי B.O.T להקמת מעון יום או גן ילדים, בית ספר, חניון ציבורי, מרכז ספורט וכל פרויקט ציבורי מתאים אחר העולה על הדעת, שיזם פרטי יכול להקימו ולהפעילו לשימוש הציבור על הקרקע הציבורית לפרק זמן מוגדר ואשר ימסור אותו לרשות המקומית בתום תקופת הזיכיון.

מוסדות אקדמאים יכולים לפרסם ולבצע מכרזי B.O.T להקמת מעונות לסטודנטים, חניונים לציבור, מרכזי ספורט ומסחר על קרקעות שבתחומן.

עמותות ומלכ"רים למיניהם יכולים אף הם לפרסם ולבצע מכרזי B.O.T  להקמת בתי אבות, דיור מוגן, מרכזי ספורט, מעונות למיניהם ועוד, על הקרקעות שבבעלותן.

 ניתן להביא אף לשיתופי פעולה יצירתיים ומורכבים יותר בין רשויות מקומיות , מוסדות אקדמאים , עמותות ומלכ"רים למיניהם לבין יזמים פרטיים להקמת פרויקטים ציבוריים בשיטת     B.O.T או  D.B.O.T .

היתרון במכרז B.O.T הוא גדול ולשם הדוגמא נניח שרשות מקומית מבקשת להקים מעון יום או חניון ציבורי. היא צריכה להקצות לשם כך תקציב מיוחד, לתכנן, לפרסם מכרז קבלני לביצוע, לשלם למתכננים ולקבלן, לעו"ד מכין המכרז ועוד.

 בדרך יכול שהתקציב נגמר, העבודה נעצרת והציבור ניזוק. גם לכשנגמר הפרויקט הרווחים אם יהיו יכול שיישארו בלאו הכי אצל המפעילים שגם לגביהם תפרסם הרשות מכרז בנפרד.

לחילופין, יכולה הרשות המקומית לקיים מכרז B.O.T הכולל גם הסכם לתכנון ובניה וגם הסכם לתפעול, בין יזמים מתאימים ובעלי יכולת פיננסית ותפעולית מוכחת.

התקציב ישתחרר למטרות ציבוריות אחרות, הפרויקט יופעל בצורה יעילה יותר ע"י מי שמומחיותו בפרויקטים מסוג זה ואולי הפרויקט אפילו יניב רווחים לרשות המקומית.

 במסגרת המכרז הרשות המקומית יכולה להתנות תנאים שונים לזכייה במכרז, כגון מחיר מכסימלי לצרכן,מתן הנחות,תום תקופת הזיכיון ועוד.

הליך יציאה למכרז B.O.T אינו הליך פשוט וקצר.

להלן הסבר בקצרה למה נדרשים הגופים הציבוריים והפרטיים במכרזי B.O.T :

הגופים הציבוריים מעמידים את הקרקע שברשותם למכרז (בד"כ לפי חוק חובת המכרזים) בין יזמים פרטיים לצורך הקמה ותפעול של מיזם (פרויקט) ציבורי,לתקופת זיכיון מוגדרת (שאינה עולה על 25 שנה) ובתמורה מוסכמת או מחיר לצרכן שיוצע ע"י הזוכה במכרז, כאשר בסיום תקופת הזיכיון על היזם למסור הפרויקט לגוף הציבורי המזמין.

מדובר למעשה בשיתוף  פעולה בין הגוף הציבורי ליזם הפרטי לאורך תקופת הזיכיון וההפעלה ואין מדובר בעסקה במקרקעין ואף לא ניתן לשעבד הקרקע לצורך הקמת הפרויקט.

המכרז יכול שיהיה על אורך תקופת הזיכיון, דמי הזיכיון למזמין, המחיר למשתמש, תנאי הפעלה  , מענק הקמה לזכיין וכו'.

יש לציין שהיציאה למכרז ע"י הגוף הציבורי אינה מונעת בהכרח מתוך כוונת רווח אלא מתוך הרצון לפעול לרווחת ציבור המשתמשים ולפיכך היזמים הפרטיים נדרשים לתנאים חמורים יותר מאלו הנדרשים מהם לעיתים במיזמים פרטיים אחרים כמו לוחות זמנים קשיחים, בניה ירוקה, שיפורים והתאמות תוך כדי תקופת ההפעלה וכו', תנאים המגדילים לעיתים את הסיכונים במיזמים אלה.