יגאל גל - B.O.T יתרונות חסרונות 1

עסקאות - B.O.T יתרונות וחסרונות חלק א'

מאת יגאל גל

 כל גוף ציבורי, המדינה, רשות מקומית, מלכ"ר וכדומה,  המעוניין בייזום ופיתוח פרויקט כלשהו על קרקעות שבבעלותו, אם זה פרויקט לאומי גדול כמו ביצוע דרך, מתקן מים, מתקן חשמל, מתקן התפלה, או פרויקט קטן יותר כמו בית ספר, מעון יום, מעונות לסטודנטים, חניון ציבורי, מרכז ספורט ועוד , נתקל בדרך כלל בדילמה כיצד לממן , לפתח , להקים ולהפעיל את הפרויקט הציבורי בו הוא מעוניין.

האם זה יהיה בדרך של ייזום עצמי של הגוף הציבורי או בדרך של שיתוף פעולה עם גורמים פרטיים.

למעשה "שם המשחק " העיקרי הינו : אופן מימון הפרויקט, אופן הניהול והתפעול המקצועי , אופן נטילת וחלוקת הסיכונים והחשיפות למיניהם בפרויקט , אך לא רק.

האפשרויות העומדות בפני הגוף הציבורי למימון, ייזום , הקמה, ניהול והפעלה של  פרויקט הינן:

· ייזום עצמי מלא

·  שיתוף פעולה (מלא או חלקי) עם יזמים פרטיים

1.  ייזום עצמי מלא:

1.1  ייזום מלא על ידי הגוף הציבורי מחייב אותו, בין השאר, לפעולות הבאות:

 א. מימון הפרויקט:

המימון יכול להיעשות מתוך התקציב של הגוף הציבורי, תקציב קיים או תקציב מיוחד, או על ידי קבלת מימון בנקאי או מימון חוץ בנקאי .

ב. תכנון והקמה, של הפרויקט:

מחייב הקמת מערכות תכנון ובנייה מתאימות הכוללות  צוותים מקצועיים של  יועצים , מפקחים, קבלני הקמה ומערכות לפרויקט ועוד.

ג. שיווק של הפרויקט:

מחייב הקמת מערכת מתאימה לשם כך, אם על ידי מערכת שיווק עצמי או על ידי משווקים חיצוניים.

ד.ניהול והפעלה של הפרויקט:

מחייב הקמת מערכות של בעלי מקצוע המתאימים לניהול,הפעלה ותחזוקה של הפרויקט לאורך כל שנות ההפעלה של הפרויקט.

 ה.טיפול חשבונאי וכספי:

מחייב לעיתים הקמת מנגנון מיוחד לצורך הטיפול החשבונאי והכספי.

1.2 לשם מתן פתרונות לביצוע של ייזום עצמי , מלא או חלקי , גופים ציבוריים רבים הקימו מערכות של תאגידים כגון חברות כלכליות עירוניות, תאגידי מים ועוד.

2.שיתוף פעולה (מלא או חלקי) עם יזמים פרטיים:

שיתופי הפעולה בין הגוף הציבורי ליזמים פרטיים יכולים להיות בדרכים שונות כגון:

2.1  עסקות P.P.P (Public Private Partnership  )עם יזמים פרטיים לרבות:

א. P.F.I – Private Finance Initiative –יוזמה מימונית פרטית.

 היזם הפרטי מממן ומקים את הפרויקט הציבורי והתשלומים ליזם נובעים מהגוף הציבורי שהינו מזמין העבודה ולא מהציבור המשתמש בפרויקט.

לדוגמה: כביש 431.

ב. B.O.T –Build Operate Transfer – (הקם, תפעל, מסור).

1) היזם הפרטי מממן ומקים את הפרויקט הציבורי על הקרקע של הגוף הציבורי, כאשר הגוף הציבורי מתכנן את הפרויקט והיזם מספק את שירותי הבנייה לגוף הציבורי.

2)  בתמורה לשירותי הבנייה, הגוף הציבורי מחכיר ליזם את הקרקע והפרויקט , לשם ניהול והפעלה, לתקופה שאינה עולה על 25 שנה.

3) היזם מנהל ומתפעל את הפרויקט לאורך כל תקופת הזיכיון והכנסותיו של היזם מהפרויקט נובעות בעיקרם מהציבור המשתמש בפרויקט לאורך תקופת ההסכם.

4) בתום תקופת ההסכם, מוסר היזם את הפרויקט כולו בחזרה לידי הגוף הציבורי.

ג. D.B.O.T – Design Build Operate Transfer (תכנן, הקם, תפעל ומסור).

כמו בעסקת B.O.T  אלא שהיזם במקרה זה גם מתכנן את הפרויקט.

ד.B.O.O -Build , Own ,Operate  .

הפרויקט הציבורי מבוצע ומתופעל על קרקע פרטית ע"י גוף פרטי , עבור הגוף ציבורי.

2.2 "עסקאות קומבינציה" עם יזמים פרטיים:

שיתוף הפעולה בין הגוף הציבורי שהינו בעל הקרקע ליזם , המתבצע למעשה באמצעות עסקת חליפין, בה הגוף הציבורי מוכר ליזם חלק מזכויותיו בקרקע בתמורה לשירותי הבנייה שמעמיד היזם לגוף הציבורי.

העסקאות המקובלות הינן:

א."עסקת תמורות" – ההכנסות מהפרויקט מתחלקות בין היזם לגוף הציבורי.

ב."עסקה בעין" – הגוף הציבורי והזכיין מחלקים ביניהם את מבני הפרויקט והקרקע .

 3.מטרות הגוף הציבורי:

המטרה המרכזית של הגוף הציבורי היא להקים פרויקט לתועלת הציבור הרחב, ולאו דווקא מקסום רווחים יזמיים.

לפיכך "שם המשחק" הוא כאמור:

א.השגת מימון לפרויקט,שלא ממקורותיו של הגוף הציבורי ואשר לא יכבידו על תקציבו ועל תזרים המזומנים שלו.

ב.תכנון ,הקמה , ניהול והפעלה בצורה היעילה , המקצועית והטובה ביותר, תוך הקפדה מרבית על  התועלת לציבור .

ג. הקטנת הסיכונים והחשיפות למיניהם של הגוף הציבורי בצורה המכסימאלית בכל הקשור בהקמת הפרויקט והפעלתו לאורך כל שנות ההפעלה.

הגוף הציבורי  יכול כאמור לעיל, ליזום ,להקים ולתפעל את הפרויקט בייזום עצמי, אך מומלץ בפרויקטים המתאימים לכך, שהגוף הציבורי ישתף פעולה בפרויקטים בהם הוא יכול להשתמש במקצועיותם, מומחיותם  וביכולתם הפיננסית המוכחת של יזמים פרטיים .

ייתכן שבייזום עצמי, יוכל הגוף הציבורי ליהנות מ"רווח יזמי", אך מטרת הגוף הציבורי אינה עשיית רווח עצמי אלא בעיקר התועלת לציבור ולמשק.

לפיכך באמצעות שיתוף פעולה נכון עם יזמים פרטיים מתאימים, תוך שמירה על תועלת הציבור והמשק ביחד עם שמירה על כלכליות הפרויקט ליזם הפרטי, ניתן להקים  ולהפעיל את  הפרויקטים  בצורה המיטבית והיעילה ביותר.

לשם כך על הגוף המקצועי לקבוע תנאי סף מתאימים לשם בחירת יזם מתאים כמובן, בכל הקשור בין השאר ליכולותיו הפיננסיים, ניסיונו ויכולותיו המקצועיים בכל הקשור לפרויקט, בעלי מניותיו, הצעותיו  לתכנון, הקמה , הפעלה וניהול, הצעה כספית ועוד.

כמובן שהתקשרות עם "שותפים" לתקופה ארוכה, כמו בנישואין, כרוכה תמיד בסיכונים של אי התאמה או כישלון ויש להיערך חוזית גם למקרה של "היפרדות".

אך סך היתרונות לגוף הציבורי, בביצוע עסקאות B.O.T , עולות על היתרונות שבייזום עצמי על ידי הגוף הציבורי.